יום שלישי, 20 ביוני 2023

חצי כהן וחציו ישראל

איך יתכן שאדם יהיה חציו כהן וחציו ישראל?

רמז 1:

רמז: ספר "מנחת חינוך"

רמז 2:

הסיפור מתחיל עם חציה שפחה וחציה בת חורין

 

תשובה:

1 - שפחה כנענית שייכת לשני שותפים.

2 - אחד השותפים שחרר אותה. למעשה, הוא שחרר את החצי שלו והחצי של חברו נשאר שפחה. לכן, היא חציה בת חורין וחציה שפחה.

3 - ישראל בא עליה.

4 - הולד שייוולד מביאה זו, מצד חצי הבן-חורין של אמו, הוא ישראל. מצד חצי השפחה של אמו, הוא עבד. במקרה שלנו, נולדה בת. לכן, גם היא, כמו אימה, חציה בת-חורין וחציה שפחה.

5 - כהן בא על הבת ונולד בן.

6 - הבן שנולד, מצד חצי הבן-חורין של אמו, הוא כהן. מצד חצי השפחה של אמו, הוא עבד. לכן, הוא חציו כהן וחציו עבד.

7 - האדון של סבתא שלו, שהוא גם אדון של חציו העבד, שחרר אותו. כעת, הוא חציו כהן וחציו גר (ישראל).

 

הערות:

1 - אמנם אסור לישראל לבוא על מי שהיא חציה שפחה וחציה בת חורין, אבל הוא בא עליה באיסור. או שהוא עבד עברי של האדון, ומותר לו לבוא עליה.

2- לכאורה, אפשר היה לדלג על שלבים 3+4, ולומר שכהן בא על השפחה הראשונה ונולד להם בן. אלא שלגבי השפחה הראשונה, מצד חציה הבת חורין, היא שפחה משוחררת, שדינה כמו גיורת, שפסולה לכהונה. לכן הבן שייוולד, בחציו הבן חורין יהיה חלל ולא כהן. לעומת זאת, כאשר ישראל בא על השפחה ונולדה להם בת, דין הבת כמו בת גיורת מישראל, שכשרה לכהונה.

3 - בספר "מנחת חינוך", המחבר דן במספר מצוות שקשורות לכהן, מה דינו של חציו כהן ישראל.

להלן מספר דוגמאות:

      - מצוה קלד : מנחת כהן שנשרפת ואינה נאכלת. בהלכה זו הוא מסביר כיצד את התהליך שתיארתי לעיל.

      - מצוה קסט : הבאת מצורע אל הכהן

      - מצוה שעח : ברכת כוהנים

      - מצוה שצב : לפדות בכור אדם

      - מצוה תקח : ראשית הגז

      - מצוה שפח : שמירת המקדש ע"י לויים וכוהנים

      - מצוה יח    : בכור

יום שלישי, 30 במאי 2023

בנים גידלתי ורוממתי

כולנו מכירים היטב את הפסוק מתחילת ספר ישעיהו: "בנים גדלתי ורוממתי, והם פשעו בי" (ישעיהו א' ב' – הפטרת חזון).

היכן אנו מוצאים פעם נוספת "בנים גידלתי ורוממתי", אבל, בניגוד לפסוק בישעיהו, הם לא פשעו, אלא דווקא להפך, גידלו ורוממו את שם ה'?

רמז:

ספר "דברי הימים"

 

תשובה:

בני הימן המשורר שהיו בעצמם גם משוררים

הסבר:

בספר דברי הימים נמנים המשוררים בימי דוד לפי משפחותיהם. בין היתר, נמנים בני הימן: " לְהֵימָ֑ן בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ עֻ֠זִּיאֵל שְׁבוּאֵ֨ל וִֽירִימ֜וֹת חֲנַנְיָ֣ה חֲנָ֗נִי אֱלִיאָ֤תָה גִדַּ֙לְתִּי֙ וְרֹמַ֣מְתִּי עֶ֔זֶר יָשְׁבְּקָ֣שָׁה מַלּ֔וֹתִי הוֹתִ֖יר מַחֲזִיאֽוֹת׃ כָּל־אֵ֨לֶּה בָנִ֜ים לְהֵימָ֗ן חֹזֵ֥ה הַמֶּ֛לֶךְ בְּדִבְרֵ֥י הָאֱלֹהִ֖ים לְהָרִ֣ים קָ֑רֶן וַיִּתֵּ֨ן הָאֱלֹהִ֜ים לְהֵימָ֗ן בָּנִ֛ים אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר וּבָנ֥וֹת שָׁלֽוֹשׁ" (דברי הימים א כה ד-ה). בתור משוררים הם גידלו ורוממו את שם ה'. וכפי שכתוב בפסוק: "לְהָרִ֣ים קָ֑רֶן".

הערה:

"רוממתי עזר" הוא שם אחד, כפי שניתן לראות בהמשך הפרק כאשר מסופר על הגורל לחלוקת המשמרות: "לְאַרְבָּעָ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ לְרוֹמַ֣מְתִּי עָ֔זֶר בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר" (דברי הימים א כה לא).

יום שישי, 18 בפברואר 2022

שתי חידות לגבי אכילת תרומה

1 - כהן אינו רשאי לאכול תרומה, אבל אשתו רשאית לאכול.

יש שני מיקרים, אחד איסור זמני, ואחד איסור קבוע.

 

2 - כהן רשאי לאכול תרומה, אבל לאשתו אסור לאכול.

יש שני מיקרים. אחד מהם נתון במחלוקת. אם אשתו בת גרים - מותר לה לאכול תרומה.

 

תשובה:

1 - איסור זמני - טמא, איסור קבוע – ערל, כפי שכתוב ברמב"ם: "הֶעָרֵל וְכָל הַטְּמֵאִין אַף עַל פִּי שֶׁהֵן אֲסוּרִין לֶאֱכל בִּתְרוּמָה נְשֵׁיהֶן וְעַבְדֵיהֶן אוֹכְלִין" (רמב"ם, הלכות תרומות פרק ז' הלכה יב).

 

2 - פצוע דכא (וממזר) : "פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה הֵם וְעַבְדֵיהֶן אוֹכְלִין. וּנְשֵׁיהֶן לֹא יֹאכְלוּ. ... אִם נָשָׂא בַּת גֵּרִים הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת" (רמב"ם, הלכות תרומות פרק ז' הלכה יג).

הסבר:

מכיוון שפצוע דכא אסור לבוא בקהל, אשתו נעשית "זונה" (אישה שנבעלה ביאת איסור שלא נובע מאיסורי הכהונה) ולכן אסור לה לאכול תרומה. בת גרים מותרת להינשא לפסולים ולכן אינה נעשית זונה ומותרת בתרומה.

לכאורה נראה שכך הדין גם לגבי אשת ממזר, אבל לגבי הממזר עצמו, יש מחלוקת אם הוא רשאי לאכול תרומה. כהן הבא על אחת מן העריות, אין הולד חלל (רק כהן שנולד מאיסורי כהונה הוא חלל), וכך כתוב בשו"ע: "כהן שבא על אחת מהעריות או על יבמה לשוק ונתעברה מביאה ראשונה אין הולד חלל אבל עשאה זונה ואם חזר ובא עליה הוא או כהן אחר הולד חלל". אלא, שלמרות שהוולד אינו חלל, נחלקו הראשונים מה דינו לגבי מצוות ואיסורי הכהונה השונים. פירוט בנושא ניתן לראות באנציקלופדיה תלמודית, כרך טז עמ' לג-לד.

יום שישי, 24 בספטמבר 2021

מתי אומרים את התפילה של השביעי?

רק אם השביעי חל בשביעי, יאמרו את קטעי התפילה של השביעי (שהוא ד פעמים ז).

תודה לעזריאל ברגר על החידה.

רמז:

ד פעמים ז = כח, דהיינו כ"ח בחודש.

תשובה:

הסליחות של האשכנזים ליום השביעי

הסבר:

האשכנזים מתחילים לומר סליחות במוצ"ש הסמוך לר"ה. אם ר"ה חל ביום ב' או יום ג' מקדימים לשבוע הקודם. הסליחות ליום השביעי (לא כולל ער"ה) נאמרות רק כאשר ר"ה חל ביום ג'. מצב זה יקרה כאשר שביעי של פסח חל בשבת. התאריך של הסליחות ליום השביעי הוא בכ"ח (7*4) באלול.

הערה:

כידוע ישנו סימן לימי השבוע של החגים לפי ימי חג הפסח. הסימן הוא א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"צ ו"פ ז"ע. הסימן ג"ר קובע שר"ה (בשנה הבאה) יחול באותו יום בשבוע שבו חל ג' פסח. כלומר, אם ר"ה חל ביום ג', גם ג' פסח חל ביום ג', וממילא שביעי של פסח יחול בשבת.

יום שישי, 3 בספטמבר 2021

זכר לזכר

אנחנו מקיימים מצווה, כזכר למצווה, שהיא בעצמה זכר למעשה שהיה בעבר.

תודה לרב אבי כהנא על החידה.

רמז:

1 - אנחנו מקיימים בימינו מצווה שהיא זכר למצווה שנהגה בבית המקדש.

2 - התלמוד הירושלמי מסביר שהמצווה המקורית שנהגה בבית המקדש, היא זכר לאירוע מההיסטוריה של עם ישראל.

תשובה:

בחג הסוכות אנחנו מקיפים את בימת ביהכ"נ. בששת הימים הראשונים הקפה אחת ובהו"ר 7 הקפות.

ההקפות הן זכר להקפות שהקיפו את המזבח בימים אלו כמספר הזה.

ההקפות סביב המזבח הן זכר להקפות סביב יריחו שנערכו לפני נפילת חומותיה ושקיעתן ארצה.

מקורות:

רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ז הלכה כג

בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיוּ מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ בְּלוּלְבֵיהֶן בִּידֵיהֶן פַּעַם אַחַת וְאוֹמְרִין "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא", אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא". וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. וּכְבָר נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת לְהַנִּיחַ תֵּבָה בְּאֶמְצַע בֵּית הַכְּנֶסֶת וּמַקִּיפִין אוֹתָהּ בְּכָל יוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ.

 

ירושלמי סוכה פרק ד, הלכה ג (דף י"ט עמוד א)

אותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. אמר רבי אחא זכר ליריחו.

יום שני, 22 בפברואר 2021

זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו

חידה שקיבלתי מיהודה גנוט. לחידה יש שתי גרסאות:

 

גירסה א

למר 'זבדו', ארבעה בנים. האחד 'זטו' השני 'בו' השלישי 'דד' והרביעי 'וביו'.

הם לא סינים הם לא צינים רק חבורה שמחה כזאת, אבל לצערם הם לא יכולים להתכנס יחד.

אפילו הראש של אביהם לא נמצא במקום אחד.

באופן קבוע יבוא רק אחד מהם בכל שנה, אנחנו אפילו יודעים מראש מי מהם.

אתם יודעים מה? כשמשיח יבוא לא נדע כמעט עד לרגע האחרון מי מהם יבוא השנה.

וזה יהיה הפתעה.

רק להזכירכם, מר 'זאגה' אויב מר שלו, טוב, נניח למר זאגה הוא עסוק בהכנות לפסח...

 

גירסה ב

מר 'זבדו' ומר 'זאגה' משוחחים שמחים.

זבדו: היי זאגה, הנה באתי, מה קורה?

זאגה: ברוך ה', אין לי זמן לפטפוטים אני עסוק בהכנות לפסח, רק תגיד לי מי מהבנים הבאת איתך השנה?

זבדו: אהה השנה האמת רציתי לבוא עם 'וביו' או 'בו' אך בסוף הם הלכו, 'דד' לא רצה לבוא, כך שבאתי עם 'זטו'...

זאגה: וואו, מה עשית לי?? איזה סיבוך. טוב, לפחות אני אישן טוב אחרי העבודה...

 

תשובה:

זבדו - אלו הם הימים בשבוע שבהם יחול לחול א' באדר/אדר שני.

'זטו' /  'בו' / 'דד' / 'וביו' - סימן להפסקות ברצף של ארבעת הפרשיות: האות הראשונה היא היום בשבוע בו חל ר"ח אדר (זבדו), והאותיות הבאות הם היום או הימים בחודש שבהם תהיה הפסקה.

זטו  - אם ראש חודש אדר חל ביום ז' (שבת), יש ההפסקה בט"ו באדר.

בו    - אם ראש חודש אדר חל ביום ב' בשבוע, יש הפסקה בו' באדר.

דד   - אם ראש חודש אדר חל ביום ד' בשבוע, יש הפסקה בד' באדר.

וביו  - אם ראש חודש אדר חל ביום ו' בשבוע, יש 2 הפסקות ב' באדר + ט"ז (י-ו) באדר.

 

 - הם לא יכולים להתכנס יחד - בכל שנה יהיה סימן אחר.

 - הראש של אביהם לא נמצא במקום אחד - יש 4 אפשרויות לר"ח.

 - אנחנו יודעים מראש מי מהם - מכיוון שהיום יש לוח קבוע, יודעים מראש מהו חל ר"ח ומהו הסימן של ההפסקה.

 - כשמשיח יבוא לא נדע מי מהם יבוא השנה - כאשר יתחדש קידוש החודש לפי המולד, לא נדע מראש מתי יחול ר"ח אדר.

 - 'זאגה' – הימים בשבוע בהם יחול ר"ח ניסן וגם חג הפסח.

 - באתי עם 'זטו'...      איזה סיבוך. טוב, לפחות אני אישן טוב אחרי העבודה...  - כאשר א' באדר חל בשבת, ערב פסח חל בשבת.  מצב זה יוצר הרבה סיבוכים בערב פסח, אבל מצד שני, אפשר לנוח לאחר כל ההכנות לפסח.

יום שישי, 18 בדצמבר 2020

מיהי הנעדרת ומתי היא מוזכרת?

חידה 1

בְּרוֹב הַשָּׁנִים הִיא נִסְתֶּרֶת

גְּבֶרֶת אֱמֶת נֶעֱדֶרֶת

כְּשֶׁזָכוֹר בְּזִכְרוֹן וִירָחַיִם מַחְסֶרֶת

זוֹכָה הִיא לִהְיוֹת שׁוּב מוּזְכֶּרֶת

 

חידה 2

בְּרוֹב הַשָּׁנִים הִיא נִסְתֶּרֶת

יֵש בָּהּ עַמֻּדִים וְגֻלַּת הַכֹּתֶרֶת

כְּשֶׁזָכוֹר בְּזִכְרוֹן וִאֵינֶנָּה מַחְסֶרֶת

זוֹכָה הִיא לִהְיוֹת שׁוּב מוּזְכֶּרֶת

 

תשובה:

חידה 1

הפטרת פרשת מקץ ("וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה")

הסבר:

בְּרוֹב הַשָּׁנִים הִיא נִסְתֶּרֶת - ברוב השנים פרשת מקץ נקראת בשבת חנוכה ולכן לא קוראים את ההפטרה שלה.

גְּבֶרֶת אֱמֶת נֶעֱדֶרֶת - בהפטרת פרשת מקץ מסופר על משפט שלמה. אחת הנשים איננה דובר אמת.

כְּשֶׁזָכוֹר בְּזִכְרוֹן וִירָחַיִם מַחְסֶרֶת - פרשת מקץ לא נקראת בשבת חנוכה בשנים שסימנם זחא ו-זחג, כלומר מתקיימים שני תנאים:

1 - ראש השנה (יום זִכְרוֹן תרועה) חל בשבת (זָכוֹר את יום השבת).

2 - השנה היא "חסרה", כלומר, שני החודשים (ירחים) חשון וכסלו חסרים.

זוֹכָה הִיא לִהְיוֹת שׁוּב מוּזְכֶּרֶת - כאשר מתקיימים שני התנאים הנ"ל, פרשת מקץ לא נקראת בשבת, ואז זוכה הפטרת מקץ שיקראו אותה.

שתי הערות:

1 - המשפט " גְּבֶרֶת אֱמֶת נֶעֱדֶרֶת " לקוח משני מקורות:

            א - הפיוט של ר' אברהם אבן עזרא 'צמאה נפשי'. באחד הבתים ר' אברהם מקונן על העובדה שלמרות שאנחנו דת האמת, הנוצרים והמוסלמים טוענים שהם דת האמת. הוא משתמש במשפט שלמה כאליגוריה:

רְאֵה לִגְבֶרֶת אֱמֶת

שִׁפְחָה נוֹאֶמֶת

לֹא כְּי בְנֵךְ הַמֵּת

וּבְנִי הֶחָי

ב - הפסוק "וַתְּהִי הָֽאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת" (ישעיהו נט טו) והגמרא בסנהדרין שבה ר' יהודה דורש את הפסוק הזה על התקופה לפני שהמשיח בא: "תניא, ר' יהודה אומר דור שבן דוד בא בו ... והאמת נעדרת שנאמר 'ותהי האמת נעדרת' " (סנהדרין צז.).

2 - הסיבה שרק בשני התנאים האלו פרשת מקץ לא נקראת בחנוכה היא כי כאשר ר"ה חל בשבת, גם שמחת תורה חלה בשבת, ולכן פרשת בראשית, שנקראת בשבת הבאה, חלה בתאריך המאוחר ביותר האפשרי. בנוסף, כאשר חודש חשוון חסר, זה גורם לדחייה נוספת של הפרשות בהמשך. במצב הזה פרשת וישב חלה בכ"ו בכסלו (נר שני של חנוכה) ופרשת מקץ "נדחית" מחוץ לחנוכה. (באופן עקרוני זה היה יכול לקרות גם בשנה "כסדרה", אבל לעולם אין שנה שר"ה חל בשבת והיא כסדרה).

 

חידה 2

הפטרת שבת שניה של חנוכה ("וַיַּעַשׂ חִירֹום")

הסבר:

ְּבְּרוֹב הַשָּׁנִים הִיא נִסְתֶּרֶת - ברוב השנים יש רק שבת אחת בחנוכה ולכן לא קוראים את הפטרת שבת שניה של חנוכה.

יֵש בָּהּ עַמֻּדִים וְגֻלַּת הַכֹּתֶרֶת - בהפטרת שבת שניה של חנוכה מוזכרים עמודים וגולות הכותרות.

כְּשֶׁזָכוֹר בְּזִכְרוֹן וִאֵינֶנָּה מַחְסֶרֶת - רק בשנים בהם היום הראשון של חנוכה חל בשבת יהיו שתי שבתות בחנוכה. המצב הזה קורה בשנים שסימנם זשג ו-זשה, כלומר מתקיימים שני תנאים:

1 - ראש השנה (יום זִכְרוֹן תרועה) חל בשבת (זָכוֹר את יום השבת).

2 - השנה היא "שלמה", כלומר, אף אחד משני החודשים חשון וכסלו איננו חסר.

זוֹכָה הִיא לִהְיוֹת שׁוּב מוּזְכֶּרֶת - כאשר מתקיימים שני התנאים הנ"ל, היום הראשון של חנוכה חל בשבת, ואז יהיו שתי שבתות בחנוכה, והפטרת שבת שניה של חנוכה זוכה שיקראו אותה.

שתי הערות:

1 - את הפטרת  "וַיַּעַשׂ חִירֹום" קוראים גם בשבת פרשת ויקהל לפי מנהג האשכנזים או בפרשת פקודי לפי מנהג הספרדים.

2 - כפי שהסברתי בהערה לחידה 1, כאשר ר"ה חל בשבת וחודש חשוון חסר, פרשת וישב חלה בכ"ו בכסלו (נר שני של חנוכה). לעומת זאת, כאשר חודש חשוון מלא (שנה שלמה), פרשת וישב חלה בכ"ה בכסלו (נר ראשון של חנוכה) וממילא יש שתי שבתות בחנוכה.